אליה לוין
בחרתי לעשות שנת שירות בחוגים פשוט כי לא מיציתי. רבים בוחרים לעשו שנות שירות דווקא לא בתנועה שבה הם גדלו אבל אני הרגשתי שלמרות שהייתי חניכה במשך 6 שנים ומדריכה צעירה במשך שנתיים, היה לי עוד כל כך הרבה מה ללמוד מחוגי הסיירות הכל כך הרבה עוד מה לתת. חוגי הסיירות זה הרבה מעבר לארגון נוער, זו דרך חיים. דרך חיים של סקרנות, עצמאות, אהבת האדם ואהבת הטבע. רציתי לחיות בדרך חיים הזאת בצורה מלאה במשך השנה ולהתלכלך כולי בבוץ הערכים של חוגי הסיירות ולכן בחרתי לצאת לשנת השירות. כיום, אני אחרי כמעט שנתיים בצבא במסלול הנח"ל. כעת אני משרתת כחיילת פרק משימה בעיר באר שבע עם אנשים משנות שירות שונות ומגוונות. בפרק הצבאי הראשון שלי הקמתי ופיקדתי על פרק משימה בכפרים הבדואים במ.א. משגב. הפרוייקט הייחודי הזה שזכיתי להיות חלק ממנו בשירות הצבאי שלי הלך יד ביד עם הערכים שלי מחוגי הסיירות. וכמובן אני הכנסתי את עצמי ומה שלמדתי בכל שנותיי בארגון. עודדתי את החיילים שלי להיות עצמאיים ולהצליח לתפקד בלעדיי, למדתי ונטמעתי בחברה הבדואית מתוך מקום של סקרנות ואהבת האדם, והייתי חיילת מתוך אהבת הארץ והשאיפה למקום טוב יותר. אני לוקחת משנת השירות שלי חוויות שיהיו איתי לכל החיים; תחושת מסוגלות גדולה אישית אבל עוד יותר גדולה כאשר אני חלק מקבוצה. הקומונה שלי הם היו וימשיכו להיות מהאנשים הקרובים והאהובים עליי שיש. למדתי שארצה גם לחיות את שאר החיים שלי כחלק מקהילה. חוגי סיירות זה לחיות ערכים ולא לדבר עליהם, זה לקרוא מפות ולא טקסטים, זה קבוצה לשם השרדות בשטח ולא קבוצה לשם קבוצה, זה אהבת אדם מתוך החשפות את כל סוגי האנשים ולא כערך תלוש, זה אהבת הארץ מתוך ללכת את כולה ולא כסיסמא. בשנת שירות הבנתי, וגם כיום אני ממשיכה להבין כמה חוגי הסיירות ושנת השירות בפרט הפכו אותי לבת אדם שלמה יותר וחזקה יותר.
קומונת צפון 2017-2018
יובל פוגל
הגעתי לשנת שירות בחוגים כי חיפשתי שנת שירות שבה השטח יהיה חלק מרכזי עם דגש על חינוך דרך השטח, שיטה שאני מאוד מאמין בה. אני חושב שהבנתי שאני במקום הנכון בחופש פסח, כשהדרכתי כמה טיולים של קבוצות שונות במשך 9 ימים ברצף, מהמירון דרך הכינרת ועד רמת הגולן. כל לילה ישנים במקום אחר, סוחבים הכל על הגב, מבשלים על מדורות ומיום ליום רואים את ההתפתחות של הקבוצה ושל החניכים כפרטים בתוכה. קיבלתי הרבה מן השנת שירות הזאת, היכרות עם הארץ, תחושת מסוגלות בשטח, איך מתנהלים בקבוצה וחיים חיים משותפים, עצמאות ויכולות הדרכה. היום אני משרת בצהל ביחידה מובחרת
קומונת דרום 2018-2019
יפעת גורדון
גדלתי בחוגי הסיירות כמדצ"ית ושנת שירות בחוגים הייתה הבחירה הטבעית. שנת שירות בחוגים היא אידיאלית למי שאוהב מרחבים, שטח ועבודת הדרכה אישית ומשמעותית עם קבוצות לאורך השנה. היום אני מנהלת השותפויות של מועצת ארגוני הילדים והנוער – ארגון הגג של ארגוני החינוך הבלתי פורמלי בישראל. בנוסף אני עורכת דין ומנהלת את המחלקה המשפטית במועצה. אני לוקחת משנת השירות אהבה לטבע, הבנה על חשיבות החינוך הבלתי פורמלי וההשפעה שלו על החברה הישראלית. השנת שירות חיזקה לי את מיומנויות ההדרכה והמנהיגות, את מיומנויות השטח, והחיים בקומונה לימדו אותי על שיתוף פעולה וחיים במרחב משותף למען מטרה משותפת. הקומונה שלי בקשר מעולה עד היום.
קומונת שפלה 2008-2009
נדב בנג'ו
בחרתי בשנת שירות בחוגים כי את התהליך שעברתי כחניך בחוגים, שעזר לי להתדרג, ללמוד לחלום, להתמלא השראה רציתי להעביר לבני נוער אחרים. היום אני ראש מכינות עמותת דרך ארץ, מנהל 4 מכינות קדם צבאיות בנגב. משהו שאני לוקח מהשנת שירות זה הרפתקה – אורז שרוף, המון טחינה ובעיקר הניצוץ בעיניים. אני לוקח את ההבנה שהשטח הוא כלי חינוכי מאוד חזק – אני רואה במכינה כיצד השטח הוא הכלי הכי מקדם לתהליכים שאנחנו מנסים להעביר. הרגע שבו הבנתי שאני במקום הנכון היה כשהחניכים שהדרכתי במשגב, רמו לעשות מסע מהבית שלהם לכינרת, הם פשוט ארגנו לגמרי לבד את הטיול – בחרו את המסלולים, הכינו את ההדרכות, אני רק ווידאתי שהכל מתנהל בצורה בטוחה – בעצם הצטרפתי לטיול שהחברה ארגנו לבד, וראיתי את התהליך המשמעותי שהסיירות העבירה אותם.
קומונת צפון 2000-2001
נועה בלויטה
נחשפתי לחוגי סיירות בערך שנתיים לפני שסיימתי תיכון, והתאהבתי ממש מהר. אחרי שנה אחת בחוגים החלטתי לצאת להדרכה, והמפגש עם הש"שנים באיזור עשה עלי רושם ממש חזק- הערכתי אותם מאוד, ונראה היה לי שטוב להם מאוד, וגם אני רציתי את החוויה הזו. אני חושבת שהדברים הכי גדולים שהשנה נתנה לי הם תחושה ממש חזקה של עצמאות, שאי אפשר לחזור ממנה אחורה. לטייל לבד, לגור לבד, להתמודד עם המון אתגרים ולהצליח. הדבר הנוסף הוא מפגש עם אנשים מעניינים ופתח לדרכים אחרות לחיות את החיים, שונות ממה שהכרתי. אני חושבת שאת הרגע הזה אפשר למתוח על חודש שלם- נובמבר. עד אז- הכל היה טירוף. טירוף של עשייה ועומס- ופתאום בנובמבר נחתה השיגרה… ואהבתי אותה כל כך. והרגשתי שהיא פשוט נכונה לי.
קומונת דרום 2019-2020
נעה פרל
בחרתי לעשות שנת שירות בחוגי סיירות כי הרגשתי שנכון לתת חזרה למקום שנתן לי המון, למקום שהוא בית. אני מאמינה בחינוך דרך שטח ויודעת שגם עלי באופן אישי הוא השפיע מאוד.
היום אני סטודנטית בתל חי לחינוך בדגש על עיצוב מרחבי למידה ושרותי אנוש. חזרתי לעבוד בחוגים בתור רכזת משאבי אנוש מתוך האהבה הגדולה לארגון ולאנשים.
אני לוקחת מהשנת שרות את כוח המסוגלות, הנחישות, האומץ והשותפים והשותפות לדרך. הרגע שבו הרגשתי שאני במקום הנכון היה בסיכום מחנה ראשון של החניכים עם ציוד על הגב – חניכה אמרה לי: "עשיתי משהו שבחיים לא חשבתי שאצליח, עכשיו אני יכולה הכל".
קומונת שפלה 2013-2014
אילת שחר
בחרתי בשנת שירות בחוגי סיירות כי הבנתי שזה הבית שלי, המקום שמשלב את כל הדברים שאני אוהבת- טבע, חינוך והרפתקאות. אני עכשיו מורה חיילת ירוקה בביס"ש שדה בוקר. אני לוקחת מהשנת שירות את היכולת להמציא את עצמי מחדש, להיות יצירתית ולהסתגל למצבים חדשים ומשתנים… וכמובן את האהבה לשטח שרק הלכה וגדלה. הרגע שהבנתי שאני במקום הנכון היה בהר צפחות, אחרי טיול של ארבעה ימים עם החניכים בהרי אילת- הזריחה עלתה והתחלנו לדלג למטה באושר, והרגשתי מותשת ומסופקת ומאושרת… פשוט במקום הנכון עבורי
קומונת נגב מערבי 2019-2020
נועם לוטם
נועם לוטם , ש"שינית לשעבר בחוגי סיירות , קומונת שפלת יהודה 2012-13
לצאת ב5:00 בבוקר מהשק שינה בפארק בריטניה שבשפלה, להעיר את החניכים אחרי שאתמול עשינו סדר ט"ו בשבט חגיגי מסביב למדורה, להפעיל ביחד איתם ועם עוד קבוצות ומדריכים סיור ללא תשלום לקהל הרחב לכבוד חג האילנות, וללכת לישון באותו לילה ממש בהרי אילת- כי יום למחרת צריך לבדוק את המסלולים והשטח לקראת מחנה פסח!! (וכמובן- שוב להירדם בשק שינה J)
השנה העברתי כמעט 30 טיולים ועוד אין ספור פעולות, שבהם בסופו של דבר ניסיתי לכוון את 40 החבר'ה הצעירים שהיו בשלוש הקבוצות שהדרכתי. לכוון אותם להסתכל גם לצידי המסלול- על הזיקית היפה, על שקעים של ארינמל… לכוון אותם להוביל את עצמם ולנהוג באחריות, ולכוון את המבטים שלהם אחד כלפי השני כדי שתהיה לנו קבוצה אכפתית ונעימה. או כמו שבחוגי סיירות אוהבים לקרוא לזה- השנה "חינכתי דרך השטח".
וכדי להיערך לזה כמו שצריך גם…
- עברתי ימי למידה (ימי השתלמות וליווי של הש"שינים מכל הארץ) בשטח לפחות פעמיים בחודש (עם המדריכים הכי טובים שיש!)
- והייתי בהשתלמות מיוחדת וחווייתית בנושאי הדרכה בשטח… לפחות פעם בחודשיים.
- טיילתי עם הקומונה לפחות 3 פעמים בחודש (לפעמים כחלק מסקר שטח מקדים לקראת מחנה)
נוסיף לזה 3 טיולים שהדרכתי בכל חודש, יצא ממוצע של 8.5 ימי טיול בחודש ממוצע.
היו לי מעל 100 ימי טיול השנה !!! (מעל 100 ימים שחייתי וחינכתי בטבע!)
תמונה: טיול קומונה לעין עקב שליד שדה-בוקר
העיניים שלי ראו כל כך הרבה נופים חדשים, ערים אחרות, אנשים שונים עם תלבושות שונות. שמעתי שמות של בעלי חיים וצמחים שלא זיהיתי קודם, טעמתי מאכלים שלא הייתי מעזה לטעום. והיום אני כבר מכירה הריח של השוק בעכו, רמלה, ירושלים, רחובות, באר שבע, תל אביב…
תמונה: טיול קומונה בשביל הליקי שבדרום טורקיה (בחופשה באמצע השנה)
אין דרך לתאר כמה "חדש" ראיתי השנה. כמה הארץ נראית לי מוכרת יותר עכשיו. הצבעים, הצמחים, הגיאולוגיה, האנשים, ההיסטוריה, הקונפליקטים. את הכל אני רואה קצת יותר חד. וגם ביחסים בינינו, כקומונה, לטיולים היה תפקיד מרכזי. בסופו של דבר, לא רק "חינכתי דרך השטח", גם אני התעצבתי והתבגרתי בזכותו. בדיוק כמו החניכים ☺
שי בדיחי
כיום סטודנט לרפואה באוני' העברית ומדריך טיולים.
שנת השירות הייתה בשבילי דוגמית של איך החיים כולם צריכים להיראות: לחיות עם חברים, לעשות דברים שאוהבים, ומתוך הרפתקה גדולה. זו הייתה הזדמנות להשאיר חותם על אנשים רבים, ולקבל המון בחזרה. הגענו ליכולות עבודה שלא ידענו שאנו מסוגלים להן (ושלא חזרנו אליהן מאז, אבל טוב לדעת שאנחנו מסוגלים) , זו הייתה הזדמנות לקחת את מה שעשיתי במשך שנתיים באופן חלקי, ולעשות ממנו אומנות. טיילנו כמו מטורפים ברחבי הגליל, אכלנו עם בדואים, דגמנו חומוס בכל מקום אפשרי, ניווטי לילה בין כרמיאל לכינרת, העפלות זריחה לפסגת הסרטבא, התערבויות היסטריות, חפירות ארכיאולוגיות בבית העמק, מחנות על גבי מחנות, עשינו לנו חברים על ימין ועל שמאל, הלכנו לישון כל ערב בעייפות מבורכת וקמנו מדי בוקר עם ניצוץ בעיניים. ככה צריך.
אדם דה לנגה
כיום אני סטודנט למזרח תיכון ומדיניות ציבורית,
למה בחרתי לעשות ש"ש בחוגים? ובכן, האנשים, האנשים, האנשים! חברים אמיתיים ללמוד מהם ולעבוד יחד בתחום שבו אני מאמין, שנה שחיים עם חיוך על הפנים.
מצאתי בשנת השירות בחוגי הסיירות מקום לגדילה אישית תוך כדי נתינה לחניכים ולחברה, לראות שאפשר לחיות בדרך שבה אני מאמין, עם הרבה תום, פשטות ושמחה.
לכל מי שמתעניינת ומתעניין בשנת שירות בחוגי הסיירות- זה המקום לפרוח ולהביא את כל מה שיש בפנים בראש ובלב החוצה, אל החניכים ואל השטח. המקום להגשים את עצמכם!
אסף זילברטל
היום אני סטודנט לתואר שני במדעי המוח ועדיין מדריך בחוגים.
בחרתי לעשות ש"ש בחוגים בגלל האפשרות לעשות מה שאני אוהב במשך שנה מבלי התחייבויות אחרות, חופשי לגמרי, ועוד עם אנשים שגם הם אוהבים לעשות את אותו הדבר.
בהחלט מצאתי זאת בשנת השירות, אבל מצאתי גם חוייה חד פעמית, תקופת חיים שבה בכל יום יש הרפתקה חדשה ושונה, היכרות עם אנשים חדשים ומקומות חדשים. בעבורי זו היתה הזדמנות לעבור לגור בחבל ארץ אחר, לא מוכר, ועם הזמן להכיר את נופו ואת היושבים בו טוב יותר מהמקומיים. חלק גדול מהחוויות של שנת השירות והאנשים שהכרתי בה מלווים אותי עד היום.