סנפלינג. חוויה עוצמתית בין שמיים לארץ/ אמיר אבירם ,רכז באזור ירושלים וממונה תחום החבל חוגי סיירות של קק"ל

מה זה סנפלינג?

סנפלינג, או בשמו המקצועי – גלישת מצוקים – הוא ענף בעולם הטיפוס הפותח דלת לחוויה עוצמתית ומיוחדת.

בחוגי סיירות קק"ל מאמינים שחלק משמעותי מתהליך הלמידה וההתפתחות מושג על ידי יציאה מאזור הנוחות. לשם כך אנחנו עוסקים בטיולים, פעילויות מיוחדות, הכשרות, ועוד.

עולם החבלים וגלישת המצוקים הוא עולם מרתק שמאפשר להגיע למקומות רבים ויחודיים, מעניק אפשרות להתבונן בעולם מזוויות שמעולם לא חשבנו שנגיע אליהן, ומזמין אותנו לצאת להרפתקה מיוחדת במינה. בשגרת חיינו העמוסה, מעטים האנשים שמזדמנת להם גישה לחוויה העוצמתית הזו. בטיולים עם החניכים אנחנו מאפשרים זאת!

סנפלינג בחוגי סיירות קק"ל

כאחראי על תחום החבלים בחוגים, ואחרי שהזדמן לי להצטרף לפעילויות חבל לא מעטות, אין לי ספק שגלישת מצוקים היא כלי יוצא דופן. מרגע שבו רותמים את הרתמה הדופק כבר עולה, ואין כמו הסיפוק שבלסיים את הגלישה. החוויה להביט על העולם ממימד הגובה היא חוויה נפלאה שמגדילה את המסוגלות של כולנו. גם המדריכים האמיצים ביותר יוצאים מאזור הנוחות וזוכים לחוויה של פעם בחיים.

כבר בשכבת ח' החניכים בחוגים מתחילים להתנסות בחוויה המופלאה הזו. הם יוצאים לימי מצוק, טיפוס וגלישה. ככל שגיל החניכים עולה, אנחנו עולים ברמת הגלישה, ויוצאים לגלוש בנחלים ואף גולשים אל תוך מערות. מההוטות היפות בהר מירון, ועד לנחלים של מצוק העתקים וטיפוס במצוק זנוח.

מדריך טוב = גלישה טובה

לפעילות הזו מתלווים מדריכי גלישה מקצועיים, מוסמכים ומנוסים, שחלקם אף גדלו בחוגים. פעם בשנה המדריכים יוצאים ליום השתלמות כדי לשמר יכולת מקצועית גבוהה. ביום ההשתלמות אנו דנים בדרך בה ניתן לאפשר לחניכים לעבור חוויה חינוכיות ומעצימה וחושבים כיצד לגרום להם תחושה של מסוגלות בעקבות הפעילות. אתם בטח שואלים את עצמכם: איך אפשר לצאת להרפתקה הנפלאה הזו?

חוויית גלישה טובה מתחילה במדריך גלישה טוב. חשוב לבחור במדריך מנוסה המבין את המורכבויות של גלישה בפעם הראשונה. חובה להיעזר במדריך גלישה מוסמך. ההסמכה מורכבת מימי מצוק רבים במהלכם עוברים המדריכים על תרגולות של חילוץ, גלישה, ועוד.

ציוד איכותי? חלק בלתי נפרד מהמסע

בנוסף למדריך מצוין, ציוד טוב ואיכותי מקנה חוויה נעימה ובטוחה.

נעליים: חשוב מאוד לבוא עם נעליים סגורות ונוחות, ניתן לנעול נעלי ספורט או נעלי הרים. חשוב להקפיד גם על סוליה מתאימה שתמנע החלקה על המצוק שעלולה להוביל לפציעה.

רתמה: ככלל, כל ציוד גלישה המורכב מטקסטיל מצריך החלפה אחת ל-10 שנים. חשוב מאוד להדק את רצועות המותניים כששמים את הרתמה, ולבצע התאמות לרתמה כך שלא תכאיב באזור הגב התחתון, המפשעה והמותניים. מותגים מומלצים ואיכותיים בעולם הטיפוס הם Petzl ו- Black Diamond.

חבל: חבל גלישה סטנדרטי עומד בעומס של 2 טון (קצת יותר ממשקלו של היפופוטם בוגר!). בכל פעם שאנו גולשים, אנו משתמשים בשני חבלים כדי שתמיד יהיה לנו גיבוי בזמן הגלישה. ישנו חבל סטטי וחבל דינמי: חבל סטטי הוא חבל שאינו נמתח בעת הנפילה ומשתמשים בו בעת הגלישה. לעומתו, בחבל דינמי קיימת מתיחה, ומשתמשים בו בטיפוס על מנת לבלום ולרכך את עוצמת הנפילה.

מצוקים מומלצים בארץ

יש לנו ארץ נפלאה שופעת מצוקים מדהימים. כך למשל, במרכז הארץ יש לנו את מצוקי שילת, בדרום את מצוק מכתש רמון, ובצפון את מצוקי רמים. בנוסף לכך, אחרי ימי שיטפון מומלץ מאוד להתנסות בחוויית גלישה במפלי נחל רחף במדבר יהודה. לאחר שיטפונות הגבים מתמלאים במים ואין כמו השילוב המטריף של נוף מדברי, מקורות מים וגלישה!

כיף לנו שבמדינתנו היפה והקטנה יש כל כך הרבה אפשרויות גלישה.

עכשיו כל מה שנשאר לכם זה… לתאם יום גלישה! 🙂

נתראה בצוקים.

אמיר אבירם

רכז תחום החבל בחוגי סיירות קק"ל

למה לטייל? / עמיחי אלרון, מנהל הפעילות הארצי בחוגי סיירות של קק"ל

צלם:נועם קראמף

למה בכלל לצאת מהבית? למה לא להישאר בבית עם התה והלימון והספרים הישנים? למי שנמצא בחוגי סיירות זה נראה מובן מאליו שזאת דרך נפלאה. אולם מה בעצם מוצלח כל כך בטיול?

ילדים מטבעם אוהבים להיות בחוץ, לעשות, לזוז, וילדים צריכים גם שיהיה להם מעניין, כיף ומאתגר. כל אלו הן מטרות ראויות כשלעצמן, אבל הן יותר מכך: ילד שכיף לו – ילמד יותר טוב, בדיוק כמו שמבוגר שנהנה מעבודתו יעשה אותה טוב יותר. הלימוד לא צריך להיות עול, אלא חוויה מעשירה ומסקרנת. תינוקות נולדים עם סקרנות בריאה ועם אינסוף שאלות, וכל מה שצריך זה לא להרוס.

מרבית בני האדם בימינו לא מכירים את הטבע. אנחנו שולטים בטבע ביד רמה יותר מאי פעם, עד כדי שינוי האקלים, אבל אנחנו שולטים בו מבחוץ: מרביתנו לא רואים את הדבורים שמאביקות את הפירות שאנו אוכלים, ולא קוטפים את פולי הקפה שאנו שותים בבוקר. העולם עבור רובנו הוא עולם סטרילי ועירוני, ושאריות הטבע נמצאות בתוך שמורות. הטיול והיציאה לטבע מאפשרים לנו לשבור את המחסומים הקיימים ולהבין ולהכיר את העולם בצורה בלתי אמצעית. עם ההכרה וההבנה של עולם הטבע הנסתר, תבוא גם האהבה אליו והרצון לשמור עליו.

כשאנו יוצאים למסע, כל אחד מאיתנו הופך לחוקר והרפתקן. הכל מרתק, ואנחנו מוקפים בשפע תעלומות. אם עד עכשיו בהינו במסך, לפתע מתחת לכל אבן שאנו הופכים מסתתר עולם של חרקים שונים ומשונים. אם נרים את מבטנו אל על, יספרו לנו העננים על מזג האוויר הצפון לנו, ואם נעצום את עינינו – נשמע פתאום את שירת הציפורים. כל העולם המופלא הזה שוכן לא רחוק, אבל הוא לא נגיש לרבים כל כך. במאמץ קטן אנו יכולים לחבר ילדים לטבע, ולתת לעיניהם הצעירות לשזוף את כל הסובב אותנו. מי שבחן את החי מתחת לאבן בעיניים פעורות, ידע גם לבחון את בני האדם המקיפים אותו בעיניים נבונות. וזהו צעד קטן לעולם טוב יותר.

הטיול איננו תמיד חוויה קלה, וכשיוצאים החוצה המרחבים מתגלים במלוא עוצמתם. ההליכה קשה, החום או הקור מעיקים, התרמיל כבד, האוכל דל ושונה, העלייה תלולה, והבית רחוק. אך לכל הקשיים הללו יש מעלה חינוכית גדולה: לילד שעלה לפסגת ההר למרות הקושי הפיסי, יהיה גם יותר קל להתגבר על קשיים מנטליים. ההצלחה במאבק הגופני וצליחת המכשולים בונים חוסן, מחזקים את תחושת הבטחון העצמי של הילד, ומשמשים מנוף אדיר להתפתחותו הנפשית של הילד ולעצמאותו.

גם הדינמיקה הקבוצתית של טיול שונה: בקבוצה מטיילת יש הרבה פחות משמעות למותגים או למראה החיצוני, והרבה יותר משמעות לתרומה לקבוצה. חייבים לעזור אחד לשני על מנת שהקבוצה תצליח לטייל. אם אף אחד לא יסחוב את הסיר – אף אחד לא יאכל. אם לא נעזור למי שמתקשה לרדת – אף אחד לא ימשיך ללכת. התלות ההדדית מעצבת את האחריות האישית והמחוייבות. סיסמתם של שלושת המוסקטרים נכונה בטיול מאין כמותה: "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד".

בנוסף לכל אלו, הטיול מחייה לא רק את הנפש, אלא גם את הגוף. אורח החיים העירוני במקרים רבים הרסני לגוף. הוא עלול להוביל לסכרת והשמנה, ומגביר את החשיפה לזיהום אוויר, היצמדות למסכים, שהייה ארוכה בחללים סגורים ומחסור בפעילות גופנית. בתנאים הללו אין ברירה – חייבים לטייל. הליכה בטבע, חילוץ עצמות ונשימת אוויר הרים צלול כיין היא דרך זולה, פשוטה ומהנה לבריאות הגוף.

אפשר להלל עוד ועוד את הטיול ככלי חינוכי ולציין את מעלותיו. התיאוריה יפה מאוד, אבל האם זה באמת עובד? ובכן, הבה נסתכל סביבנו ונבחן את האנשים שסיירו וטיילו בטבע ולמדו להכירו ולאוהבו. כשאני מסתכל על האנשים הרבים שאני מכיר שהלכו בדרך זו, אני רואה אנשים סקרנים, אוהבי סביבה ואדם, רגישים, יצירתיים, חזקים, אמיצים וטובי לב. לי אין ספק: זה פשוט עובד.

מזרון שטח איכותי – חבר מסע אמיתי! / בלוג אורח מאת איתי ויצמן, מנהל אזור שרון בחוגי סיירות קק"ל

בלוג אורח מאת איתי ויצמן, מנהל אזור שרון בחוגי סיירות קק"ל

כל מטייל שהעביר מספיק לילות מחוץ לבית מכיר את הרגע הזה: השינה נהיית טרופה, והוא מוצא את עצמו בתנוחת עובר מסתובב שוב ושוב בשק"ש עם כאב בכתף או באגן.

אנחנו רוצים לאתגר את עצמנו ואת יכולותינו, ויציאה להרפתקה דורשת חשיבה אחרת ומעבר על ציוד מותאם, תוך הבנה שציוד איכותי יכול להפוך את החוויה לנעימה ובטוחה יותר.

מזרון השטח ממלא שני תפקידים מהותיים לשנת לילה טובה בשטח: ריפוד ובידוד. על פניו, נראה שהמזרון הנפוץ שאנו סוחבים כל טיול הוא הפונקציה היעילה ביותר – הוא גם מתאפיין במשקל קליל, וגם מספיק נח כדי לישון עליו. אך לא פחות חשובה היא היכולת שלו לשמור על חום הגוף לאורך הלילה.

חוויתם בקרים בהם התעוררתם עם כאבים בעצם הירך? זו לא תוצאה של הליכה מאומצת, אלא ככל הנראה הקור שחדר בלילה מהקרקע למזרון. זו נקודה בגוף שנלחצת כלפי מטה, ובמזרוני אויר או ספוג נקודת הלחיצה הזו מקבלת הרבה פחות בידוד. אחרי לילה שלם של שינה על הצד, התחושה לא נעימה, בלשון המעטה. תופעה זו יכולה להיגרם גם כתוצאה מבעיות כמו אובדן לחץ במזרוני אויר, או מזרון ספוג ישן שאיבד את כושר הבידוד.

בשורה התחתונה: יכולת הבידוד של המזרון היא גורם קריטי לשנת לילה נוחה ואיכותית, מכיוון שאתם מאבדים את חום הגוף לקרקע הקרה שמתחת. כדי למנוע זאת, חברות שונות משתמשות במגוון חומרים וטכניקות בנייה של המזרון ששומרות על החום ומעצימות את תחושת הנוחות בעת השכיבה.

בכל מזרון שטח קיים ערך ה-"R", שמודד את יכולת המזרון להתנגד למעבר חום דרכו. ככל שערך ה- "R" גבוה יותר, כך הוא יבודד אותנו טוב יותר מהקרקע. ערכי "R" ממוצעים נעים בין 2 ומטה (בידוד מינימלי) ל- 5.5 ומעלה (בידוד גבוה).

ליצרנים יש דרך אחידה לבדיקת ערכי R במזרוני שטח, מה שמאפשר להשוות את הערך בין מזרונים שונים, ללא קשר למותג, לדגם או לסוג המזרן.

אחרי שעברנו על הנתונים, בואו נדבר תכל'ס.

מערכת שינה מורכבת מכמה שכבות, בדומה לביגוד חורף. במקרים רבים הבסיס הוא מזרון ושק שינה.

בבחירת המזרון קיימים שיקולים רבים, כמו עלות, תנאי שטח, וגם מזג האוויר בו תצאו לשטח.

מזרון מתנפח אינו קורס, אבל יכול להתפנצ'ר, ומזרוני קצף/ספוג נמעכים במהירות, ואחרי כמה לילות בשטח כבר לא מהווים שכבה מרופדת ומבודדת מספיק ביניכם ובין הקרקע.

אין בחירה נכונה, וכל החלטה נובעת מהעדפות אישיות וניסיון. אישית, בתנאי קור, אני מעדיף רצפת בידוד כמו מזרון ספוג, ומעליו מזרון מתנפח בשביל הנוחות.

לטיולים בארץ הייתי מסתפק במזרון שתואם ל- 3 עונות, פרט לחודשים קרים יותר (כשמתקרבים ל- 0 מעלות בלילה או ישנים על קרקע רטובה).

למעשה, אני יוצר משטח ישר יותר עבור המזרון המתנפח, דבר המאפשר שינה נעימה, חמימה ורצופה.

לסיכום, כמה נקודות שימושיות שיעזרו לכם בבחירת מזרון שטח:

1. בשוק קיימים כמה סוגי מזרנים: מזרון אוויר מתנפח, מזרון ספוג (מז"ש, פלציב) ומזרון מתנפח עצמאית.

2. יכולת הבידוד של המזרון מצויינת על המזרנים באות "R" (R = Resist heat flow)

הערך מסמן לנו את היכולת של המזרן לבודד את חום הגוף של המטייל מהעדר החום של הקרקע.

3. מערכת השינה – נוחות השינה בטמפרטורה מסוימת תלויה במשתנים רבים. בתור התחלה, התאמה ושילוב נכון בין שק שינה ומזרון הם המפתח לשנת לילה איכותית בשטח.

אז קחו לכם לילה לישון על זה… ובחרו לכם מזרון שטח איכותי שיצטרף אליכם למסע.

לילה טוב, ובהצלחה!

משבר האקלים. גזירה משמיים? או שהפתרון אצלנו בידיים? / עמית שורק, מנהל אזור צפון בחוגי סיירות של קק"ל

אם אשאל אתכם מהו האתגר הגדול ביותר שהאנושות עומדת בפניו היום, רבים יענו כי זהו משבר האקלים, שמרחף כחרב מעל צווארנו.

מתוך שיחות שערכתי עם בני נוער גיליתי שלא חסרה להם מודעות לנושא משבר האקלים, אלא האמונה שעדיין ניתן לעשות דבר מה בנידון.

אז הזמן הולך ומתקצר. חלקנו מעדיפים לטמון את הראש בחול, וחלקנו מחפשים פתרונות (ראו בסוף). בעיקר עכשיו כשהימים מתקצרים והחושך משתלט, ישנה תחושה שלא רואים אור בקצה המנהרה, אבל צריך לזכור שבלי משבר אין צמיחה. כמו בשיר של שלום חנוך – "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר".

אשאל כאן שאלה תמימה: מהי הסיבה שהמדריכים שלנו לוקחים את הילדים והנוער בחוגי הסיירות לראות את העגורים והשקיעה, את הקרטון והעולש?

תשובה יפה מובאת בחזון חוגי הסיירות: "…הפעלת מסגרת המאפשרת לבני נוער להתפתח כבני אדם, המכירים את ארצם ואוהבים אותה, על נתיבותיה ואנשיה… יקיימו פעילות קהילתית ויהיו בעלי עמדה בנושאים חברתיים וסביבתיים". אני מאמין שחיבור בין קהילה וסביבה הינו בסיס לאחד הפתרונות המרכזיים למשבר האקלים.

עוד שאלת תם: האם דרך הדלקת מדורה נראה את האור שבקצה המנהרה? או: איך דרך חינוך לסיירות נביא לשינוי תודעתי נרחב?

הקפיצה מפעילות בטבע לערכים כמו הומניות וליברליזם אינה אוטומטית. התשובה פחות תלויה במה נעשה, אלא באיך נעשה, וזה קל כל עוד המטרה עומדת לנגד עינינו.

אז מה אנחנו, ארגון קטן במדינה קטנה, יכולים כבר לעשות אל מול כוחות עצומים ומשבר אקלים עולמי?

על זה אמר רבי חיים מצאנז: "בצעירותי בערה בי אש וחשבתי לתקן את כל העולם; לכשגדלתי נתייאשתי מלתקן את העולם וחשבתי לתקן את בני עירי; וכשנוכחתי לדעת שגם זה אינו אפשרי חשבתי לתקן את משפחתי; וכשזה לא עלה בידי הגעתי למסקנה שעליי לתקן את עצמי. ולכשעבדתי על עצמי ממילא משפחתי הושפעה מכך, וממילא כל בני עירי וממילא כל העולם כולו."

כלומר, השינוי מתחיל בנו, וכשיהדהד בתוכנו – יהדהד גם החוצה, וישפיע על זולתנו, ועל הטבע שסביבנו.

ומכיוון שכל שינוי מתחיל בצעד קטן, גם אני עושה כעת את הצעד הראשון בדרך לשינוי: מדי חודש אשתף כאן בדרכים ישימות שכל אחד מאיתנו יכול להפנים וליישם כדי ליצור שינוי.

הנה מתחילים:

1. שומרים על העצים

עצים הם מכונה משוכללת לקליטת פחמן מהאטמוספרה והפיכתו לשורשים, ענפים ועלים. מחקר ענק שהתפרסם בקיץ 2019 העלה שנטיעת טריליון עצים יכולה להאט משמעותית את משבר האקלים. מדינות שונות כבר הכריזו על מדיניות ייעור מסיבית, בהן אתיופיה, סין וארה"ב. אנחנו בארץ צריכים לפחות לשמור על הקיים ולמנוע הרס שטחים פתוחים כמו רכס לבן בירושלים וגבעת העזים בחיפה.

מה אנחנו יכולים לעשות בחוגי סיירות? הרבה.

להיפגש עם המומחה מספר אחד בארץ לאלונים, מר עזרא ברנע ולערוך איתו פרוייקט מיפוי אלונים בכל הארץ כדי להגן עליהם בתכניות בניה וסלילת כבישים.

לערוך סיורים לקהילה שלנו בשטחים הפתוחים בסביבתנו הקרובה ולהסביר להם למה כ"כ חשוב לשמור על אותם שטחים ירוקים.

1. צורכים מקומי

ספינות מטען מובילות רוב מוחלט מהסחר העולמי ומזהמות באופן יוצא דופן. הן משתמשות לרוב בדלקים הזולים, הכבדים והמזהמים ביותר ואחראיות לכ-3% מפליטות גזי החממה בעולם – יותר מענף התעופה. כבר עתה ישנן ספינות מטען יעילות יותר מבחינה אנרגטית שזמינות לשימוש, ועל פי הערכות, שדרוג הצי העולמי יוכל לחסוך מיליארדי טונות של פחמן דו חמצני באטמוספרה. עם זאת, תהליך ההחלפה צפוי להימשך שנים רבות. ברמה הפרטית, זה אומר שכל מוצר צריכה שעושה דרך ארוכה מעבר לים תורם עוד גזי חממה לאטמוספרה. לכן, כדאי להפחית בצריכה מיותרת ותמיד להעדיף תוצרת מקומית או רכישה מיד שנייה. (מתוך "הארץ" מאת ניר חסון).

אז מה עושים? פשוט צורכים פחות ומפרגנים לתוצרת כחול לבן.

יש לכם הצעות נוספות? רוצים לשתף בדרך שלכם לייצר שינוי? מוזמנים לכתוב לנו בפייסבוק או באינסטגרם של חוגי סיירות קק"ל

למצעד האקלים בצפון לחצו כאן

שנה חדשה בחוגי סיירות של קק"ל / לביא זמיר מנכ"ל חוגי סיירות של קק״ל

שנה חדשה בחוגי סיירות קק"ל. הילדים שלכם מוכנים להרפתקה?

הסתיו כבר כאן. הבקרים קרירים ונעימים, והשמים מתכסים בשמיכת עננים דקה שמרככת את אור השמש. אלו הימים שבהם אני משוטט בחוץ ומחפש חצבים. לא יודע למה, אבל החצב מרגש אותי יותר מכל פרח אחר. אולי זאת המהירות שבה הוא פורץ לפתע מהאדמה, אולי זה הפרחים הקטנים והיפים שמושכים אליהם דבורים ומאביקים נוספים. אבל מה שכנראה הכי מרגש אותי, הוא ההתחדשות.

וזו גם תקופה של התחדשות בחוגי סיירות של קק"ל. זמן מיוחד בשנה שאין כמוהו, שבו סיימנו להכשיר את הצוות, להכין את המדריכים, לכתוב מערכי פעולות, ולתכנן את הטיולים הראשונים של חוגי הילדים. ממש כמו החצב, ארגון שלם מלא מוטיבציה והתלהבות, מחכה לרגע הנכון לפרוץ החוצה ולקבל אלפי ילדים סקרנים שמחפשים את החוג שלהם. כזה שיחבר אותם לטבע, לסביבה, ולאני האמיתי, העצמאי והמופלא שבתוכם. כזה שמפגיש אותם עם הבוץ ועם השטח בקטע טוב. שעוזר להם לרכוש כישורי חיים שנים קדימה, שמעודד אותם לעצמאות, ללקיחת אחריות ולשיתוף פעולה.

חלקם נערות ונערים שהולכים איתנו כבר שנים, מכירים את ריח מדורת הסיירים ואת הנופים המרהיבים שקוראים ללב ולרגלים לצאת ולגלות את המרחבים. אבל בליבי אני מתקנא במצטרפים הצעירים שלנו, אלו שעולים לכיתה ד' או ה', והולכים לפגוש בפעם הראשונה את הטבע, השטח והסביבה בלי פילטרים, ישר לעיניים ולנשמה. אלה שהולכים בפעם הראשונה לישון בשטח הפתוח, להכיר את עולם הניווט, להתפעם מהשמים זרועי הכוכבים, ולהיות שם כשהשמש זורחת מבעד לערפילי בוקר.

אלה תמונות שנצרבות בזכרון במלוא עוצמתן ויופיין, ושום מסך או תכנית טלויזיה לא יוכלו להעביר את התחושה הזו… את החוויות האדירות של חוגי הילדים אצלנו, אפשר לנסות לתאר במילים, אבל הכי טוב להרגיש על אמת, ברגליים, בעיניים ובלב.

רגע לפני שיוצאים – מי אנחנו בעצם?

אז מה זה בכלל חוגי סיירות? ארגון נוער? תנועת נוער? חוג?

גם וגם וגם. קצת מהטוב של זה, קצת מהאיכות של זה, ובעיקר תמהיל יחודי ובלעדי שמפגיש את היופי של הישראלי המקומי והאותנטי. חוגי סיירות זה ארגון נוער שלא נח לרגע. השם "חוג" בהחלט עשוי לבלבל, ואולי התאים לתקופה בה קמנו לפני 45 שנים, אבל כיום הפעילות אינה דומה לחוג כמו במתנ"ס אלא מתקיימת במסגרת חינוכית מיוחדת במינה. על פניו, החוגים שלנו מזכירים את תנועות הנוער של פעם, אך פועלים במסגרת אינטימית ועצמאית (עד 15 משתתפים בלבד) ומפתחת את חדוות הגילוי והסקרנות שטבועה בכל נערה ונער ולא תמיד באה לידי ביטוי במערכת החינוך הפורמלית. אצלנו בחוגי סיירות קק"ל השטח הוא הכלי החינוכי, והפעילות המאתגרת שבו מאפשרת העצמה, למידה וצמיחה מטורפת של היכולות האישיות.

השנה ישתתפו בחוגי סיירות קק"ל כ- 4500 ילדות, ילדים, נערות ונערים מכל רחבי הארץ ומכל קצוות הקשת הישראלית: מעיירות פיתוח, מהפריפריה, מערים ומקיבוצים, ממושבים וישובים קהילתיים. חוגי סיירות קק"ל פרושים מקריית שמונה בצפון ועד לערבה שבדרום, והסיורים שלנו מגיעים אחת לחודש לכל שביל, משעול, מעיין, מערה, פסגה גבוהה או עמק קריר. אנחנו פועלים בכל עונות השנה ופוגשים את הארץ הטובה והיפה שלנו על שלל האתגרים, הצבעוניות והגיוון המופלא שיש בה.

אחרי תקופה של סגרים, בידודים וריחוק – יש לנו הזדמנות לפתוח שנה חדשה בסימן של יציאה לשטח, סקרנות וגילויים מסעירים, ולאפשר לילדים שלנו לצבור חוויות בלתי נשכחות שיהפכו אותם לאנשים ערכיים, אכפתיים ומעוררי השראה. האכפתיות בחוגי הסיירות מתבטאת לא רק באהבת האדם ודאגה לזולת, אלא גם לטבע ולסביבה. בפעילויות השבועיות ובטיולי השטח החניכים לוקחים חלק במבצעי נקיון והצלת בעלי חיים, שימור צמחיה בסכנת הכחדה, ולומדים על משבר האקלים מתוך אג'נדה ליצירת שינוי ולקיום חיים ירוקים ואקולוגיים.

אני מזמין אתכם להצטרף אלינו. אל דרך השטח, הסיירות והאתגר. אל החברויות המדהימות שנוצרות מסביב למדורת הסיירים ובכיבוש אתגרים חדשים.

ניפגש בשטח!

לביא