חוגי הסיירות הוקמו לאחר מלחמת יום כיפור להנצחת שמו של אדם מיוחד אשר אהבת הארץ, טיילות וחינוך הנוער היו נר לרגליו. אורי נפל במלחמת יום כיפור. בחייו סימל את היפה בנוער הישראלי - כבוגר בית הספר הראלי בחיפה וחניך תנועת הצופים, נרתם מיד למשימות חינוכיות וחלוציות. אורי התנדב לשרת בנח"ל המוצנח, היה חבר גרעין לקיבוץ חצרים ועם תום השרות הצבאי, התנדב לשרת שנת שרות בעיירת הפיתוח ירוחם כמדריך נוער.

במלחמת ששת הימים היה בכוח הצנחנים שפרץ לירושלים. הוא נפצע אך סרב להתפנות וחזר ליחידתו. עם תום שנת השרות חזר ללימודיו באוניברסיטה, שם שימש כעוזר הוראה לפרופ' אבינרי ובו בזמן עבד במשרד החינוך כרכז פעילות תרבותית בעיירות הפיתוח.

מלחמת יום כיפור מוצאת את אורי בלימודים בארה"ב. אורי עוזב מיד הכל, תופס מטוס ומגיע ארצה.

משדה התעופה בן-גוריון התקשר לאמו כאילו נמצא הוא עדיין בארה"ב - פשוט לא רצה להדאיג את המשפחה. הייתה זו דרישת שלום האחרונה - אורי נפל במוצאי שמחת תורה תשל"ג תוך כדי לחימה ביחידת קומנדו מצרית בגדה המערבית של תעלת סואץ.

אורי היה משוגע לטיולים. אהבת הארץ שלו נקנתה במסעות וטיולים אין-ספור. חבריו יזמו את חוגי הסיירות כדי להמשיך במורשתו של אורי ולהביא את אהבת הארץ לנוער הישראלי ממשיך דרכו.